האם אפשר להיות עשיר מדי בשביל לסחור?

כסף, פחד, תאוות בצע, משמעות והפסיכולוגיה שמאחורי הרצון להמשיך לסחור גם כשכבר לא צריך את הכסף

אם היו לכם 10 מיליון דולר בבנק, האם הייתם ממשיכים לסחור?

זו שאלה שנשמעת בתחילה כמו שאלה על כסף.

אבל בעיניי, היא בכלל שאלה על אני העצמי, האדם.

האם אנחנו סוחרים כדי להתעשר, או משום שאנחנו אוהבים את האתגר?
האם אנחנו רוצים עוד כסף, או רוצים את החופש שהכסף מאפשר?
האם אחרי שהשגנו ביטחון כלכלי אנחנו באמת יודעים לעצור?
ומה קורה כאשר המטרה שלשמה התחלנו לסחור כבר הושגה?

אני עוסק במסחר בשוק ההון מאז 2005, ובמהלך השנים למדתי דבר חשוב מאוד: האתגר הגדול ביותר במסחר אינו תמיד להבין את השוק. לעיתים האתגר הגדול הוא להבין את עצמנו.

המסחר לימד אותי שהאדם יכול לדעת בדיוק מה נכון לעשות ועדיין לעשות משהו אחר לחלוטין ברגע שבו כסף אמיתי נמצא על הכף.

וזה בדיוק המקום שבו פסיכולוגיה התנהגותית וכלכלה נפגשות.

השאלה שמאחורי השאלה

נניח שמחר בבוקר נכנסים לחשבון הבנק שלכם 10 מיליון דולר.

• אין לכם חובות.
• יש לכם בית.
• המשפחה מסודרת.
• אתם יכולים לטייל, ללמוד, לעזור לילדים, לתרום, להשקיע ולחיות ברמת חיים גבוהה מאוד במשך שנים רבות.

ועכשיו מגיעה השאלה:

האם עדיין תפתחו את מערכת המסחר ותבצעו עסקה?

אם התשובה היא כן, כדאי לשאול:

למה?

אם התשובה היא לא, כדאי לשאול:

מה בדיוק השתנה?

• השוק הרי לא השתנה.
• הגרפים לא השתנו.
• החוזים העתידיים לא השתנו.
• רמות התמיכה וההתנגדות לא השתנו.

רק דבר אחד השתנה.

המשמעות שהכסף מקבל עבורכם.

וזו נקודה מרכזית להבנת פסיכולוגיית מסחר.

המסחר שלי התחיל הרבה לפני שהפך למקצוע

כשאני מסתכל לאחור על הדרך שעשיתי, אני מבין עד כמה המסע שלי במסחר לא היה רק מסע כלכלי.

הספר שלי, "סוחר אלטרנטיבי", מתאר את התהליך שעברתי ואת הדרך שבה נוצר סוחר מתוך תקופה של חוסר ודאות, עליות ומורדות, למידה והתמודדות עם החלטות אמיתיות בשוק. הספר מתאר את תהליך היווצרותו של סוחר בשוק החוזים העתידיים ואת ההתמודדות עם קבלת החלטות, ניהול פוזיציות, פחד מהפסד ותאוות בצע.

אני לא התחלתי את הדרך כשכל התשובות אצלי.

להפך.

כמו סוחרים רבים, הייתי צריך ללמוד לא רק את השוק אלא גם את עצמי.

עם השנים הבנתי שהפער בין סוחר שיודע לקרוא גרף לבין סוחר שיודע לקבל החלטה אינו בהכרח פער של ידע טכני.

זה פער פסיכולוגי.

אפשר לדעת היכן נמצאת רמת התמיכה.

אפשר לדעת היכן נמצאת רמת ההתנגדות.

אפשר לדעת היכן להציב עצירת הפסד.

אבל כאשר הפוזיציה פתוחה והכסף משתנה מול העיניים, המוח האנושי עלול להתחיל לנהל משא ומתן עם כל מה שהסוחר חשב שהוא יודע.

וזה בדיוק מה שהופך את פסיכולוגיית המסחר לחלק כל כך משמעותי מהמקצוע.

האם מיליונרים באמת ממשיכים לעבוד?

הדימוי הפשוט אומר שאדם עשיר אמור לפרוש.

אבל המציאות מורכבת הרבה יותר.

מחקרים על אנשים בעלי הון גבוה מראים שכסף מקל על חלק מהבעיות בחיים, אך אינו מבטל שאלות של משמעות, משפחה, זהות, יחסים ומטרה.

מחקר שנערך בקרב משקי בית בעלי הון של 25 מיליון דולר ומעלה מצא שאנשים עשירים מאוד תיארו את היותם הורים טובים כאחת השאיפות המרכזיות שלהם, ובמקביל דיווחו שכסף יכול גם ליצור קשיים סביב ילדים, זהות, מערכות יחסים והשאלה האם הישגים נובעים מהיכולת האישית או מהעושר המשפחתי.

לכן אפשר להבין מדוע אדם עשיר ממשיך לעסוק בעבודה או במסחר.

לא בהכרח מפני שהוא צריך את הכסף.

• אולי הוא צריך את העשייה.
• אולי הוא אוהב את האתגר.
• אולי הוא אוהב ללמוד.
• אולי הוא אוהב לנצח את עצמו.
• אולי הוא נהנה מהתחושה שהוא עדיין מסוגל לקבל החלטות תחת אי ודאות.
• ואולי המסחר הפך לחלק מהזהות שלו.

כסף מול משמעות

זו אחת השאלות החשובות ביותר שכל אדם שמתעסק בשוק ההון צריך לשאול את עצמו.

מה אני באמת רוצה להשיג באמצעות הכסף?

אם התשובה היא:

"אני רוצה יותר כסף",

מיד עולה השאלה:

כמה יותר?

• מיליון?
• חמישה מיליון?
• עשרה מיליון?
• מאה מיליון?
• ומתי מספיק?

הבעיה היא שלמטרה שמוגדרת רק באמצעות "עוד" אין קו סיום טבעי.

• אפשר להגיע להכנסה גבוהה יותר ועדיין להרגיש שחסר.
• אפשר לקנות בית גדול יותר ועדיין לרצות בית גדול יותר.
• אפשר להחזיק תיק השקעות גדול יותר ועדיין להסתכל על האדם שמרוויח יותר.

וזה אינו רק רעיון פילוסופי.

מחקרים על הכנסה, אושר והשוואה חברתית מצאו שאנשים אינם מסתכלים רק על הסכום המוחלט שיש להם.

למיקום היחסי שלהם בתוך קבוצת ההשוואה החברתית יש חשיבות משמעותית. מחקר של Boyce, Brown ו Moore מצא שמיקום יחסי בדירוג ההכנסה ניבא שביעות רצון מהחיים, ובמיוחד שהשוואות כלפי מעלה קיבלו משקל משמעותי.

מחקר גדול נוסף, שהתבסס על יותר מ־1.7 מיליון אנשים בארצות הברית, מצא שהשפעת ההשוואה להכנסות של אחרים משתנה בהתאם לרמת אי השוויון בסביבה החברתית.

כלומר, אדם יכול להרוויח סכום שנראה עצום למישהו אחר ועדיין להרגיש שהוא "מאחור".

וזו אחת המלכודות הגדולות ביותר של העושר.

תמיד יהיה מישהו שמרוויח יותר

זו אולי אחת התובנות החשובות ביותר שאני יכול להעביר לסוחר.

לא משנה היכן אתה נמצא בסולם הכלכלי, כמעט תמיד תוכל למצוא מישהו שנמצא מדרגה מעליך.

• אם אתה מרוויח 10,000 בחודש, יש מישהו שמרוויח 20,000.
• אם אתה מרוויח 20,000, יש מישהו שמרוויח 50,000.
• אם יש לך מיליון, יש למישהו חמישה.
• אם יש לך חמישה מיליון, יש למישהו חמישים.
• ואם יש לך חמישים מיליון, עדיין קיים מישהו שמסתכל עליך מלמעלה.

מחקר עדכני שהתבסס על נתונים מ־109 מדינות ויותר מ־90,000 אנשים מצא שבכ־80% מהמדינות שנבדקו, רווחה סובייקטיבית הייתה קשורה חזק יותר למיקום היחסי של ההכנסה בתוך המדינה מאשר להכנסה המוחלטת או למדד של קיפוח יחסי. הקשר היה חזק במיוחד במדינות שבהן ההשוואה החומרנית בולטת יותר, וחלש יותר בחברות עם הון חברתי גבוה.

המשמעות אינה ש"כסף לא חשוב".

המשמעות היא שכסף אינו פועל במוח האנושי רק כמספר.

• הוא גם סמל.
• הוא ביטחון.
• הוא חופש.
• הוא מעמד.
• הוא אפשרויות.

והוא לעיתים גם מדד שאנחנו משתמשים בו כדי להשוות את עצמנו לאחרים.

הפחד מהפסד חזק יותר ממה שאנחנו חושבים

אחד הרעיונות החשובים ביותר בכלכלה ההתנהגותית הוא שנאת הפסד.

אנשים אינם חווים רווח והפסד באופן סימטרי.

הפסד של סכום מסוים עלול להרגיש משמעותי יותר מההנאה שמתקבלת מרווח באותו סכום.

זו אחת התובנות המרכזיות שהתפתחו מתוך עבודותיהם של דניאל כהנמן ועמוס טברסקי בתחום תורת הערך והחלטות תחת סיכון.

וזה מסביר משהו שכל סוחר מכיר.

נניח שסוחר הרוויח היום 2,000 דולר.

אחר כך העסקה הבאה יורדת ב־1,000 דולר.

למרות שהוא עדיין ברווח יומי של 1,000 דולר, הוא עלול להרגיש כאילו "הפסיד".

מדוע?

כי המוח אינו מסתכל רק על התוצאה הסופית.

הוא מסתכל על נקודת הייחוס.

מה מלמדת אותנו תוכנית הטלוויזיה Deal or No Deal?

אחת הדוגמאות המעניינות ביותר לכך מגיעה דווקא מתוכנית טלוויזיה.

במחקר שפורסם ב American Economic Review ניתחו Thierry Post, Martijn van den Assem, Guido Baltussen ו Richard Thaler החלטות של משתתפים בתוכנית Deal or No Deal, שבהם המתמודדים נדרשו לקבל החלטות בתנאי סיכון ובסכומי כסף אמיתיים.

הממצאים היו מעניינים מאוד.

ההתנהגות לא תאמה באופן פשוט את המודל הכלכלי הקלאסי של אדם שמחשב רק את הערך הצפוי.

ההחלטות הושפעו גם ממה שכבר קרה למתמודד במהלך המשחק.

כאשר הציפיות של המתמודד נשברו לטובה או לרעה, מידת הנכונות שלו לקחת סיכון השתנתה.

כלומר:

ההיסטוריה של האדם בתוך המשחק משפיעה על ההחלטה שלו בהווה.

וזו בדיוק אחת הבעיות של סוחרים.

סוחר לא נכנס לעסקה כשהמוח שלו ריק.

• הוא מגיע עם העסקה הקודמת.
• עם הרווח של הבוקר.
• עם ההפסד של אתמול.
• עם הפחד מהעסקה הקודמת.
• עם הרצון "להחזיר".
• ועם הרצון "להכות בגדול".

לכן אותה עסקה בדיוק יכולה לקבל משמעות שונה לחלוטין אצל אותו אדם ביום אחר.

למה אדם לוקח את הכסף שכבר ביד שלו?

דמיינו מתמודד שהגיע לשלב שבו הוא כבר מחזיק 500,000 שקל.

המנחה מציע לו:

אתה יכול לקחת עכשיו את הכסף, או להמשיך לשאלה הבאה.

אם תצליח, אולי תקבל מיליון.

אם תטעה, אתה עלול לאבד את כל הכסף.

פתאום חצי מיליון שקל שכבר היו "רק מספר" הופכים לדבר מוחשי מאוד.

המוח אומר:

זה שלי.

וזה בדיוק המקום שבו אפקט הבעלות ושנאת ההפסד יכולים להשפיע.

כאשר אנחנו מרגישים שמשהו כבר שייך לנו, אנחנו נוטים להעניק לו ערך פסיכולוגי גבוה יותר.

אותו דבר קורה לסוחר.

לפעמים העסקה כבר נמצאת ברווח.

הסוחר רואה רווח על המסך.

ואז הוא אומר:

"אני לא רוצה לתת לשוק לקחת ממני את הרווח שכבר עשיתי."

זו כבר אינה רק החלטה על השוק.

זו החלטה על הפסד של משהו שנתפס כשלי.

 

ומה קורה כאשר הסוחר עשיר?

כאן מגיעה השאלה המעניינת באמת.

האם 10 מיליון דולר הופכים את הסוחר לחופשי יותר?

או שהם יכולים להפוך אותו דווקא לפחדן יותר?

התשובה היא:

זה תלוי במשמעות שהסוחר נותן לכסף.

• אם 10 מיליון דולר הם מבחינתו ביטחון, הוא עשוי להיות רגוע יותר.
• אם הם סמל למעמד, הוא עלול להתחיל להגן עליהם בכל מחיר.
• אם הם מדד להצלחה, הוא עלול להרגיש צורך להמשיך ולהגדיל אותם.
• אם המסחר הוא חלק מהזהות שלו, הוא עשוי להמשיך לסחור גם כאשר אינו זקוק להכנסה.

ולכן אפשר בהחלט להיות "עשיר מדי בשביל לסחור" מבחינה כלכלית, אבל לא להיות עשיר מדי בשביל לעסוק במסחר.

אלה שני דברים שונים.

תאוות בצע אינה תמיד רצון לכסף

כשאנחנו אומרים "תאוות בצע", אנחנו נוטים לדמיין אדם שרוצה עוד ועוד כסף.

אבל מבחינה התנהגותית, לפעמים מה שנראה כמו תאוות בצע הוא בכלל שילוב של כמה מנגנונים:

• רצון לנצח.
• רצון להוכיח.
• השוואה לאחרים.
• פחד לאבד את מה שכבר הושג.
• קושי לעצור אחרי הצלחה.
• תחושת שליטה.
• צורך בזהות מקצועית.
• התרגשות מהסיכון והאתגר.

וזו הסיבה שלא נכון להניח שכל אדם עשיר הוא בהכרח חמדן.

ההתנהגות של אנשים עשירים שונה מאוד מאדם לאדם, בדיוק כפי שההתנהגות של אנשים שאינם עשירים שונה מאדם לאדם.

מה דן אריאלי לימד אותנו על כסף?

פרופסור דן אריאלי הוא אחד החוקרים המזוהים ביותר עם הכלכלה ההתנהגותית, והמחקרים שלו ושל עמיתיו מדגימים שוב ושוב עד כמה ההתנהגות האנושית ביחס לכסף רחוקה מהמודל של "האדם הרציונלי".

אחת התובנות המרכזיות בעבודתו נוגעת לדרך שבה אנשים מצדיקים לעצמם התנהגות שאינה בהכרח תואמת את הערכים שלהם.

במחקרים על אי יושר נמצא שאנשים רבים אינם מתנהגים כאילו הם מחפשים למקסם את הרווח הכספי בכל מחיר. במקום זאת, קיימת מתיחות בין הרצון ליהנות מהתועלת לבין הרצון להמשיך לראות את עצמנו כאנשים ישרים.

אחד הממצאים המעניינים בעבודותיו הוא שכאשר הפעולה מתרחקת מעט מהכסף עצמו, לאנשים קל יותר להצדיק את ההתנהגות.

בניסוי מפורסם שנעשה במסגרת המחקר, משתתפים שקיבלו אסימונים שניתן היה להמיר לאחר מכן לכסף דיווחו על הישגים גבוהים יותר מאשר משתתפים שהתבקשו לדווח ישירות על כסף.

המסר לסוחר חשוב מאוד:

ככל שהמספרים על המסך הופכים למשהו מופשט, קל יותר לשכוח שמדובר בכסף אמיתי.

וזה יכול להיות מסוכן למי שסוחר על כסף שאמור לשמש לדברים, למטרות משמעותיות שהפסד שלו יוביל להשפעות קטסטרופליות על המשך החיים.

זה יכול להיות מעולה, לאנשים שהכסף שמיועד למסחר ישמש כדמי לימוד, משחק או אתגר מנטלי והפסד שלו לא ישפיע על סדר החיים הרגיל.

סוחר יכול להסתכל על 5,000 דולר כאילו הם רק "5,000 נקודות".

סוחר אחר יכול להפסיד 25$ ולחוש כאילו כל עולמו קרס.

** אני ברמה האישית, מעדיף להציג בחלון המסחר את הרווחים או ההפסדים בכסף, בדולרים. אני מושפע יותר ורגיש יותר כאשר הנתונים מוצגים בכסף ולא בנקודות. שמתי לב שאני הרבה יותר זהיר וממושמע כשאני רואה כסף מול העיניים.

 

"כאב התשלום" עובד גם אצל אנשים עשירים

אריאלי עסק גם בתופעה המכונה Pain of Paying, הכאב הפסיכולוגי הקשור לתשלום.

אנחנו לא חווים כל הוצאה באופן זהה.

הדרך שבה התשלום מתבצע משנה את החוויה הפסיכולוגית של ההוצאה.

וזה מעניין מאוד כאשר חושבים על מסחר.

כאשר אדם משלם 200 שקל במזומן, הוא מרגיש שהכסף יוצא ממנו.

כאשר הוא משלם בכסף דיגיטלי, כמו בכרטיס אשראי, החוויה יכולה להיות מופשטת יותר.

אותו דבר יכול לקרות בחשבון מסחר.

המסך מציג:

+2,000 או: −2,000

אבל המוח יכול לשכוח שמדובר במשאבים אמיתיים.

לכן אחד הלקחים החשובים ביותר לסוחר הוא לא לאפשר למסך להפוך את הכסף למספר חסר משמעות.

מה קורה לאנשים שזוכים לפתע בכסף גדול?

כאן המחקרים מעניינים במיוחד.

האם זכייה גדולה משנה את החיים?

כן.

אבל לא תמיד בדרך שאנשים מדמיינים.

מחקר קלאסי משנת 1978 של Brickman, Coates ו Janoff Bulman השווה בין זוכי הגרלות לבין קבוצות אחרות ומצא שזוכי ההגרלה לא היו מאושרים יותר מקבוצת הביקורת, ואף נהנו פחות מאירועים יומיומיים מסוימים.

החוקרים הציעו שהסתגלות והתרגלות לרמת החיים החדשה עשויות לצמצם את ההשפעה של הזכייה על האושר.

אבל חשוב לא פחות לומר שהמחקר החדש יותר מצייר תמונה מורכבת יותר.

מחקר גדול על זוכי הגרלות בשוודיה מצא שזוכים בפרסים גדולים חוו עלייה מתמשכת בשביעות הרצון הכללית מהחיים, שנמשכה יותר מעשור. ההשפעה הייתה חזקה יותר על הערכה כללית של החיים מאשר על מדדים רגעיים של רגש או מצב רוח.

גם מחקר בריטי שבחן זכיות בינוניות בהגרלה מצא שיפור במדדים של בריאות פסיכולוגית לאחר הזכייה.

ובמחקר מסינגפור, שינויים אקראיים בהכנסה כתוצאה מזכיות בהגרלה נמצאו קשורים לשיפור בבריאות המדווחת, לשביעות רצון גבוהה יותר ולהגדלת ההוצאה על צריכה, כאשר ההשפעה הייתה משמעותית יותר אצל אנשים שהיו מוגבלים יותר בנזילות.

כלומר, אין תשובה פשוטה של:

"כסף לא עושה אותך מאושר."

התמונה מורכבת הרבה יותר.

מה שכן, כסף יקנה לך יותר שקט.

למה חלק מהזוכים ממשיכים לעבוד?

מחקר שבחן את ההתנהגות התעסוקתית של זוכי הגרלות מצא שהמשך העבודה קשור גם ל Work Centrality, כלומר למידת החשיבות שהאדם מייחס לעבודה בחייו.

אנשים שעבורם עבודה הייתה חלק מרכזי בזהות ובחיים היו בעלי נטייה גבוהה יותר להמשיך לעבוד גם לאחר זכייה משמעותית.

וזה מתחבר ישירות לשאלה שהעלית במאמר הקודם:

אם יש לי 10 מיליון דולר, האם אני עדיין רוצה לסחור?

יכול להיות שכן.

לא בגלל שאני צריך כסף.

אלא מפני שהעשייה עצמה חשובה לי.

אנשים עשירים אינם בהכרח אנשים שחיים אחרת לגמרי

אחד המיתוסים שאני פוגש סביב כסף הוא שאדם עשיר חייב להיות אדם שחי חיים ראוותניים.

המחקר אינו מצדיק הכללה כזו.

• יש אנשים עשירים שאוהבים מכוניות, מטוסים, בתים ויוקרה.
• יש אנשים עשירים שחיים בצניעות.
• יש אנשים עשירים שממשיכים לעבוד שעות ארוכות.
• יש אנשים עשירים שעוזבים את עולם העסקים.
• יש אנשים עשירים שמקימים עסקים חדשים.
• יש אנשים עשירים שמקדישים חלק משמעותי מהונם למשפחה או למטרות חברתיות.

אין "איש עשיר טיפוסי".

מה שכן, כסף נותן לאדם מרחב בחירה גדול יותר.

והמרחב הזה יכול להיות אחד הדברים החשובים ביותר שכסף קונה.

מה אנשים באמת רוצים מכסף?

אין מחקר אחד שמאפשר לומר באופן מדעי שכל בני האדם בעולם רוצים בדיוק את אותו הדבר מכסף.

אבל המחקר בתחום הרווחה, הכנסה וקבלת החלטות מאפשר לזהות כמה צרכים שחוזרים שוב ושוב:

• ביטחון – אנשים רוצים לדעת שיוכלו להתמודד עם הוצאה בלתי צפויה.
• חופש – אנשים רוצים להיות מסוגלים לבחור כיצד להשתמש בזמן שלהם.
• איכות חיים – כסף מאפשר גישה למוצרים, שירותים, מגורים, חינוך, בריאות וחוויות.
• משפחה – כסף מאפשר לאנשים לעזור לילדים, להורים ולבני משפחה.
• מעמד – אצל חלק מהאנשים כסף משמש גם כסמל להצלחה ומיקום חברתי.
• חוויות – טיולים, זמן פנוי, בילוי ולמידה יכולים להפוך את הכסף לאמצעי ליצירת חוויות.
• משמעות – חלק מהאנשים משתמשים בכסף כדי ליצור, לתרום, לבנות או להשפיע.

ומכאן נובעת הבחנה חשובה:

כסף הוא בדרך כלל אמצעי. השאלה החשובה היא למה אנחנו משתמשים בו.

מה קורה כאשר הכסף כבר אינו הבעיה?

נניח שיש לכם מספיק כסף לכל מה שאתם צריכים.

מה נשאר?

זו שאלה שהופכת את הדיון על עושר לדיון על משמעות.

כאשר אין יותר צורך כלכלי, אדם יכול לבחור:

• לפרוש.
• ללמוד.
• ללמד.
• ליצור.
• לנהל עסק.
• לסחור.
• להשקיע.
• לטייל.
• לבלות עם המשפחה.
• לתרום.

או לעשות שילוב של כל אלה.

ואולי דווקא כאן נמצאת התשובה לשאלה:

למה מיליונרים ממשיכים לסחור?

מפני שלפעמים הם כבר אינם סוחרים בשביל הכסף.

• הם סוחרים בשביל האתגר.
• בשביל העניין.
• בשביל העצמאות.
• בשביל המשחק האינטלקטואלי.
• בשביל התחושה שהם עדיין מתפתחים.
• בשביל הזהות.

ובמקרים מסוימים, גם מפני שהם פשוט אינם יודעים מה לעשות עם עצמם ללא העבודה שהגדירה אותם במשך שנים.

מסחר כתחביב לעומת מסחר כמקצוע

בעיניי, זו הבחנה חשובה מאוד.

מסחר כתחביב יכול להיות פעילות אינטלקטואלית מעניינת.

אדם יכול ללמוד את השווקים, לנתח גרפים, לבחון רעיונות וליהנות מהאתגר.

מסחר כמקצוע דורש מערכת אחרת לחלוטין.

הוא דורש:

• משמעת.
• ניהול סיכונים.
• תיעוד.
• יכולת לקבל הפסד.
• יכולת להימנע מעסקה.
• יכולת להתמודד עם רצף של הצלחות.
• יכולת להתמודד עם רצף של כישלונות.

ובעיקר:

יכולת להפריד בין הערך העצמי שלך לבין תוצאת העסקה.

זה אחד הדברים שהבנתי לאורך הדרך שלי כסוחר.

• עסקה טובה אינה מוכיחה שאני אדם טוב.
• עסקה גרועה אינה מוכיחה שאני אדם גרוע.
• רווח אינו הופך אותי לחכם.
• הפסד אינו הופך אותי לטיפש.
• התוצאה של עסקה בודדת היא אירוע.

המקצועיות נמדדת בהתנהגות לאורך סדרה גדולה של החלטות.

הסכנה הגדולה דווקא אחרי הצלחה

אנשים חושבים שהבעיה של הסוחר היא הפסד.

אבל לפעמים דווקא הרווח הוא הסכנה.

מחקר שבחן אירועי מזל אקראיים בשוק ההון מצא שמשקיעים שחוו אירוע מזל חיובי נטו להפוך לבטוחים יותר בעצמם, לסחור בתדירות גבוהה יותר ולהפסיד יותר כסף בהמשך ביחס לקבוצת השוואה. החוקרים מצאו שהמשקיעים נטו לפרש מזל כאילו הוא משקף את היכולת שלהם.

זו תופעה שכל סוחר צריך להכיר:

רווח יכול ליצור ביטחון – ביטחון יכול ליצור עודף ביטחון – עודף ביטחון יכול ליצור סיכון.

לכן לפעמים המשפט המסוכן ביותר אחרי עסקה מוצלחת הוא:

"ואוו, כמה אני טוב. אני פשוט יודע לקרוא את השוק היום."

יכול להיות.

אבל יכול להיות גם שהשוק פשוט נתן לך מתנה.

ומה קורה כאשר כבר יש לך 10 מיליון דולר?

עכשיו נחזור לשאלה שבה התחלנו.

אם היו לי 10 מיליון דולר בבנק, האם הייתי ממשיך לסחור?

התשובה שלי היום אינה אותה תשובה שהייתי נותן בתחילת הדרך.

בתחילת הדרך הייתי מסתכל על המסחר בעיקר כאמצעי.

• אמצעי לפרוץ גבולות.
• אמצעי ליצור עצמאות.
• אמצעי לשנות את המציאות.

עם השנים הבנתי שהמסחר יכול להיות גם משהו אחר.

• הוא יכול להיות מקצוע.
• הוא יכול להיות דרך חשיבה.
• הוא יכול להיות תחום שבו אתה ממשיך ללמוד את עצמך.
• הוא יכול להיות אתגר שמחזיק אותך חד.

אבל יש כאן תנאי אחד חשוב מאוד:

אם אני ממשיך לסחור, אני צריך לדעת למה.

• לא בגלל שאני מפחד להיות פחות עשיר.
• לא בגלל שאני צריך להוכיח למישהו משהו.
• לא בגלל שאני חייב לנצח את השוק.
• ולא בגלל שאני מפחד לעצור.

אם אני סוחר, אני רוצה לסחור משום שאני בוחר בכך.

וזה הבדל עצום.

** ברמה האישית, אני סוחר כדי לשמור על העצמאות הכלכלית שלי, בלי להיות תלוי באדם אחר מלבדי. אני עצמאי מגיל 23 ותמיד חשבתי שאני עושה את מה שאני רוצה, מתי שאני רוצה. ורק לאחר שהתחלתי להבין ולהרוויח מהמסחר בשוק ההון, הבנתי כמה קשה עבדתי וכמה הייתי תלוי באנשים אחרים כדי ליצור לעצמי ולמשפחתי ביטחון כלכלי.

 

העושר הגדול ביותר הוא האפשרות לבחור

בעיניי, זו אולי ההגדרה הטובה ביותר לחופש כלכלי.

לא האפשרות לקנות הכול.

אלא האפשרות לומר:

אני בוחר.

• אני בוחר אם לעבוד.
• אני בוחר כמה לעבוד.
• אני בוחר עם מי לעבוד.
• אני בוחר אם לסחור.
• אני בוחר אם לא לסחור.
• אני בוחר אם ללמוד.
• אני בוחר אם לטייל.
• אני בוחר אם להקדיש זמן למשפחה.
• אני בוחר אם לעזור לאחרים.

כסף שמייצר אפשרויות הוא כסף שמשרת את האדם.

כסף שהופך את האדם לעבד של עוד כסף הוא כבר סיפור אחר.

אז האם אפשר להיות עשיר מדי בשביל לסחור?

כן.

אבל לא במובן שאנשים חושבים.

• אפשר להיות עשיר מדי בשביל להיות חייב לסחור.
• אפשר להיות עשיר מדי בשביל לקחת מינופים להשקעות שאינן בשוק ההון בלי הפחד ממקרה שההשקעה תיכשל.
• אפשר להיות עשיר מדי בשביל אם אתה רק רוצה לראות ולהשיג חשבון מסחר שגודל וגודל עוד ועוד.

אבל אי אפשר להיות "עשיר מדי" בשביל ללמוד, להתפתח, לאתגר את עצמך או לעסוק במשהו שאתה באמת אוהב.

לכן השאלה האמיתית אינה:

"האם יש לי מספיק כסף כדי להפסיק לסחור?"

אלא:

"אם לא הייתי צריך את הכסף, האם עדיין הייתי רוצה לעשות את זה?"

אם התשובה היא כן, אולי אתה לא באמת מחפש כסף.

אולי אתה מחפש משמעות.

 

עקרונות לחיים רגועים יותר עם כסף

הפסיקו למדוד את עצמכם רק באמצעות כסף – הכנסה היא נתון כלכלי. היא אינה מדד מלא לערך שלכם כאנשים.

הגדירו את נקודת ה"מספיק" – בלי נקודת סיום, "עוד" הופך למטרה בפני עצמה.

הפרידו בין כסף לבין זהות – אתם לא חשבון הבנק שלכם. ואתם גם לא תוצאת העסקה האחרונה.

אל תהפכו את ההשוואה החברתית למנוע החיים – תמיד יהיה מישהו עשיר יותר. השאלה היא האם זה צריך לנהל אתכם.

שמרו על פעילות שיש לה משמעות גם ללא תגמול כספי – אם כל הזהות שלכם מבוססת על הכנסה, מה יישאר כאשר כבר לא תצטרכו את ההכנסה?

השתמשו בכסף כדי להגדיל אפשרויות

• כסף יכול לקנות זמן.
• הוא יכול לקנות ביטחון.
• הוא יכול לאפשר למידה, חוויות, משפחה ונתינה.
• השתמשו בו בצורה שמשרתת את החיים שלכם.

במסחר, לעולם אל תפסיקו לנהל את עצמכם

• השוק אינו יודע כמה כסף יש לכם.
• הוא אינו יודע כמה הרווחתם אתמול.
• הוא אינו יודע שאתם רוצים להחזיר הפסד.
• והוא אינו חייב לכם כלום.

לכן גם כאשר החשבון גדל, המשמעת שלשמה אתם ממשיכים לסוחר צריכה להישאר.

המסקנה שלי כסוחר

אחרי שנים של מסחר, לימוד והסתכלות על ההתנהגות האנושית סביב כסף, אני חושב שהשאלה:

"כמה כסף אני צריך?"

חשובה הרבה פחות מהשאלה:

"בשביל מה אני רוצה את הכסף?"
אלא, מהו ה"למה" החזק שבגללו אני עושה את מה שאני עושה?

כי ברגע שאנחנו מבינים בשביל מה אנחנו רוצים כסף, הרבה החלטות מתחילות להתבהר.

• אדם שרוצה כסף בשביל ביטחון צריך אולי לבנות ביטחון.
• אדם שרוצה כסף בשביל חופש צריך אולי לקנות לעצמו זמן.
• אדם שרוצה כסף בשביל המשפחה צריך אולי להשקיע במערכות היחסים שלו.
• אדם שרוצה כסף בשביל מעמד צריך להבין שהמרוץ הזה כמעט אף פעם אינו מסתיים.
• ואדם שרוצה כסף כדי להרגיש שהוא מצליח צריך לשאול את עצמו שאלה קשה יותר:
• מה יקרה ביום שבו כבר לא יהיה לי את מי לנצח?

גם במסחר למדתי שהשוק אינו האויב.

האויב האמיתי הוא לפעמים הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו על כסף.

• הפחד להפסיד.
• הרצון להרוויח עוד.
• ההשוואה לאחרים.
• התחושה שאם רק נגיע לעוד מדרגה אחת, החיים יהיו מושלמים.

אבל תמיד יש עוד מדרגה.

ולכן בעיניי, החופש האמיתי אינו להגיע למקום שבו יש לך יותר מכולם.

החופש האמיתי הוא להגיע למקום שבו אתה כבר לא צריך להשוות את עצמך לאף אחד.

אם יש לך 10 מיליון דולר ואתה עדיין אוהב לסחור, תסחור.

אם יש לך 10 מיליון דולר ואתה רוצה לפרוש, תפרוש.

אם יש לך מיליון ואתה עדיין צריך לבנות את הביטחון שלך, תבנה אותו.

ואם יש לך מעט מאוד, אל תיתן למצב החשבון להגדיר את העתיד שלך.

כי כסף הוא כלי, הוא חשוב, הוא משפיע על איכות החיים, הוא יכול לתת ביטחון וחופש.

אבל בסופו של דבר, החיים אינם מבחן שבו מי שמת עם המספר הגדול ביותר בחשבון הבנק מנצח.

והדבר החשוב ביותר שאני יכול לומר לסוחר, למשקיע או לכל אדם שמתעסק בכסף הוא פשוט:

• תלמדו להרוויח כסף
• תלמדו לנהל כסף
• אבל חשוב לא פחות, תלמדו לנהל את עצמכם.
•  

** בשנות העשרים שלי, פגשתי לקוח שאמר לי משפט שנחקק לי כמשהו ששינה לי את הפוקוס לחיים. הוא אמר: "אל תשקיע בקירות, תשקיע בחוויות". הבנתי את זה הכי טוב כשאבא של אשתי נפטר ברגע אחד בגיל 63, שנייה לפני שיכל להנות מהחיים ולהיות עם המשפחה והנכדים שרק נולדו. מאז, השקעתי בחסכונות ליצירת ביטחון כלכלי ובמקביל ביצירת חוויות משותפות שיזכרו יותר טוב מכל שאר הדברים.

 

לסיכום

אפשר להיות עשיר מדי בשביל להיות חייב לסחור.

אבל אין צורך להיות עשיר כדי לאהוב מסחר.

ההבדל נמצא במניע.

כאשר המסחר הוא הדרך היחידה שלנו להרגיש מוצלחים, כל הפסד הופך לאיום על הזהות שלנו.

כאשר המסחר הוא כלי שאנחנו בוחרים להשתמש בו, אנחנו יכולים להתייחס אליו בצורה רגועה יותר.

וזו אולי אחת המטרות החשובות ביותר בלימודי מסחר בשוק ההון:

• לא רק ללמוד מתי להיכנס לעסקה.
• לא רק ללמוד מתי לצאת.
• לא רק ללמוד ניהול סיכונים.
• אלא להבין מי הסוחר, האדם שמקבל את ההחלטה.

כי בסופו של דבר, הסוחר הטוב ביותר אינו בהכרח האדם שיודע להרוויח הכי הרבה.

לפעמים זה האדם שיודע בדיוק מתי מספיק לו, מתי לא לסחור ומתי ואיך להנות בחיים האמיתיים מהיתרונות שהמסחר בשוק ההון יכול ליצור.

ולשמחתי, הגשמתי את החופש שרציתי להשיג מהמסחר, הרבה יותר מכל החלומות הורודים ביותר שדמיינתי לעצמי.

 

** צפה בהדרכת וידאו בנושא: האם אפשר להיות עשיר מידי בשביל לסחור בשוק ההון?

בברכה,
גבע גזית
סוחר פעיל בשוק החוזים העתידיים מאז 2005
התחלתי מאפס – והגעתי רחוק. בדיוק כמוך, רק עם שיטה שעובדת.

נ.ב. רוצה לקרוא על המסע האישי שלי – מאיש טיפול אלטרנטיבי עני לסוחר מצליח?
קרא את ספרי: "הסוחר האלטרנטיבי"
בוא לגלות איך הפכתי כל אתגר להצלחה פיננסית. [לחץ כאן להזמנת הספר]

** מסלול ייחודי ראשון מסוגו בארץ (אפשר להגיד גם בעולם) להכשרת סוחרים בשוק החוזים העתידיים, יצא לדרך!
אני מזמין אותך לקחת בו חלק, העתיד נמצא כבר כאן!  לפרטים לחץ כאן

 

מאמרים נוספים – לחץ כאן.