** ביצעתי סקירה ממוקדת של מחקרים אקדמיים מרכזיים ושל חומרי הדרכה רשמיים של גופי שוק וברוקרים. חשוב להפריד בין שני דברים: המחקרים אינם מראים שקיימת נוסחה שמבטיחה הצלחה, ובוודאי לא שכל סוחר מצליח פועל באותה דרך. אבל יש דפוסים שחוזרים שוב ושוב במחקר: סוחרים רבים מפסידים בגלל מסחר יתר, עלויות, הטיות פסיכולוגיות, חוסר פיזור, הערכת־יתר של היכולת שלהם וניהול סיכונים לקוי. **

 10 הדיברות של הסוחר המקצועי

מה המחקרים, הברוקרים והניסיון של עשרות שנים בשוק מלמדים אותי על הדרך להצלחה במסחר

אחרי יותר משני עשורים בשוק ההון, מאות ואלפי שעות של מסחר, לימוד, ניתוח ומעקב אחר סוחרים, הגעתי למסקנה אחת ברורה:

ההבדל בין סוחר שמחזיק מעמד לאורך שנים לבין סוחר שפרש מהשוק בדרך כלל אינו מתחיל באסטרטגיה, הוא מתחיל בהתנהלות.

אפשר לסחור במניות, בחוזים עתידיים, באופציות או ב-Spread. אפשר להיות סוחר תוך-יומי או משקיע לטווח ארוך. אפשר להשתמש בניתוח טכני, פונדמנטלי, קורלציות או שיטות כל שיטה שתבחרו.

אבל ישנם עקרונות שחוזרים שוב ושוב.

הם מופיעים במחקרים אקדמיים על התנהגות משקיעים וסוחרים, בהדרכות הרשמיות של גופי מסחר גדולים, ובאופן מעניין במיוחד, גם בסקירה של 50 כללי מסחר המבוססת, לפי המסמך המבוסס על תשובותיהם של 500 ברוקרים מנוסים ועל ניסיון מצטבר עם יותר מ-10,000 סוחרי חוזים עתידיים.

אני רוצה להציג כאן את עשרת העקרונות שאני רואה בהם את "עשרת הדיברות" של המסחר המקצועי.

לא מדובר בנוסחה שמבטיחה רווחים. אין נוסחה כזאת.

מדובר בעקרונות שמטרתם לאפשר לסוחר לקבל החלטות טובות יותר, לשלוט בסיכון ולתת ליתרון שלו, אם אכן קיים כזה, הזדמנות לבוא לידי ביטוי לאורך סדרה גדולה של עסקאות.

דיבר ראשון:

קודם כל שומרים על ההון.

הגן קודם על ההון, הרווח הוא התוצאה, לא המטרה הראשונית

אני תמיד אומר לסוחרים שאני מלמד:

לפני שאני שואל כמה אני יכול להרוויח, אני חייב לדעת כמה אני מוכן להפסיד.

זו אינה גישה פסימית. זו מתמטיקה.

סוחר שמאבד חלק גדול מההון שלו אינו נמצא באותה נקודת פתיחה שבה היה לפני ההפסד. ככל שההפסד עמוק יותר, נדרשת תשואה/חזרה גדולה יותר כדי לחזור לנקודת האפס.

לכן ניהול הסיכון צריך להיקבע לפני הכניסה לעסקה, ולא לאחר שהעסקה כבר נמצאת בהפסד.

גם CME Group מדגישה כי ניהול סיכונים מתחיל בכל עסקה, וכי לפני פתיחת פוזיציה על הסוחר לדעת היכן הוא יוצא ומהו הסכום שהוא מוכן לסכן. היא מדגישה גם את החשיבות של מינוף, הפסד מקסימלי לעסקה והפסד מקסימלי ליום.

המסמך של 50 כללי המסחר חוזר על אותה נקודה שוב ושוב: סוחרים רבים לוקחים פוזיציה גדולה מדי ביחס להון, אינם מגדירים סיכון מראש ומגיעים למצב שבו הפסד קטן הופך להפסד גדול.

המסחר בשוק ההון הוא משחק "סכום אפס". כלומר, אחד מרוויח ואחד מפסיד. ובגלל שמטרתי הראשונה הייתה להיות בצד שמרוויח. הבנתי די מהר שאם אדע לא להפסיד, התוצאה תהיה יותר רווחים.

מכאן נובעת תפיסה מקצועית:

עסקה טובה היא לא עסקה שמרוויחה, עסקה טובה היא עסקה שבה הסיכון היה מוגדר ונשלט מראש.

הכלל שלי: אני לא מנסה להימנע מכל הפסד. אני מנסה למנוע מהפסד אחד לפגוע ביכולת שלי להמשיך לסחור.

דיבר שני:

לסחור רק כאשר קיימת לך תוחלת חיובית מוכחת

סוחר מקצועי אינו צריך לדעת מה יקרה בעסקה הבאה.

הוא צריך לדעת שבמדגם גדול של עסקאות, כאשר התנאים שלו מתקיימים, קיימת תוחלת חיובית לאחר עלויות.

כלומר:

Expectancy = הסתברות לרווח × גודל רווח ממוצע − הסתברות להפסד × גודל הפסד ממוצע − עלויות

זו הבחנה קריטית בין "ניחוש נכון" לבין שיטה.

המחקר על ביצועי מנהלי השקעות מדגיש גם הוא את הקושי להבחין בין יכולת אמיתית לבין מזל, במיוחד כאשר בוחנים ביצועים על פני מדגם מוגבל. Fama ו-French מצאו שבחלק גדול מהביצועים של מנהלי קרנות קשה להבחין ביכולת עקבית לאחר התחשבות בעלויות.

המסקנה: לא צריך לחפש ודאות, צריך לחפש יתרון סטטיסטי שחוזר על עצמו.

אני לא נכנס לעסקה בלי תוכנית

אחד הדברים שאני רואה אצל סוחרים מתחילים הוא הרצון "לראות מה קורה" ואז להחליט.

אני מעדיף את ההפך.

קודם מחליטים מה התנאים לעסקה, ורק אחר כך נכנסים לשוק.

תוכנית מסחר טובה צריכה להגדיר לפחות:

1. מה אני מחפש?

לפני שאני מסתכל על עסקה, אני צריך להגדיר מהי ההזדמנות שאני מחפש.

לא מספיק לומר "אני מחפש עלייה" או "אני מחפש ירידה". אני צריך להגדיר את התבנית או המצב שבו מבחינתי קיים יתרון.

לדוגמה:

• האם אני מחפש המשך מגמה?
• תיקון בתוך מגמה?
• פריצה?
• חזרה לרמת תמיכה או התנגדות?
• שינוי במומנטום?
• divergence?
• שינוי בקורלציה בין שני שווקים?
• התרחבות או התכווצות של Spread?
• תגובה של המחיר לרמה משמעותית?
• מצב שבו מספר תנאים בלתי־תלויים יחסית מצטרפים יחד?

במילים אחרות:

אני לא מחפש עסקה. אני מחפש מצב שוק שעונה על ההגדרה שלי להזדמנות.

זה הבדל עצום.

אם אני פותח את הגרף ואומר "בוא נראה אם נמצא משהו", אני עלול להתחיל להתאים את הפרשנות שלי למה שאני רוצה לעשות.

לעומת זאת, אם הגדרתי מראש:

"כאשר A + B + C מתקיימים, אני בוחן עסקה, אם אחד מהם חסר – אני מחכה."

קבלת ההחלטות הופכת להרבה יותר אובייקטיבית.

2. באיזה שוק אני סוחר?

בחירת השוק אינה אמורה להיות החלטה מקרית.

אני צריך לדעת:

למה דווקא השוק הזה מתאים להזדמנות שאני רואה?

אם אני סוחר בחוזים עתידיים, למשל, אני צריך להכיר:

• מהו הנכס הבסיסי
• מהו גודל החוזה
• מהו ערך ה-tick
• מהי התנודתיות הרגילה
• מהי הנזילות
• מהו ה-spread
• באילו שעות מתקיימת הפעילות המשמעותית
• אילו אירועים כלכליים יכולים להשפיע עליו
• מה הקשר שלו לשווקים אחרים
• ומהו הסיכון הכספי של תנועה רגילה בשוק.

CME מדגישה בתוכנית המסחר את הצורך להגדיר מתודולוגיה, אסטרטגיות וניהול סיכונים, ולא להתייחס למסחר כאל פעולה מבודדת.

מבחינתי, בשיטת 3D TRADING, השאלה אפילו רחבה יותר:

אני לא מסתכל רק על השוק שאני רוצה לסחור בו. אני מסתכל על השוק בתוך מערכת היחסים שלו עם שווקים אחרים.

למשל, כאשר אני בוחן קורלציה או Spread, השאלה אינה רק "מה עושה ES?", אלא:

מה עושה ES ביחס לנכסים שאמורים להיות קשורים אליו, ומה המשמעות של הפער שנוצר?

כך השוק הופך להיות חלק מתמונה גדולה יותר.

3. מהו התנאי לכניסה?

זהו אחד החלקים החשובים ביותר.

אני חייב לדעת מה בדיוק גורם לי לעבור מ"אני צופה בשוק" ל"אני מבצע עסקה".

התנאי יכול להיות טכני, מבוסס מחיר, תנודתיות, קורלציה, Spread או שילוב ביניהם.

אבל הוא חייב להיות מספיק ברור כדי שאוכל לענות לאחר מכן:

האם התנאי באמת התקיים?

לדוגמה, במקום:

"נראה לי שהשוק עומד לעלות."

עדיף:

"אני נכנס רק לאחר שהמחיר מגיע לאזור שהוגדר מראש, מתקבלת תגובה בהתאם לתנאי שלי, ונוצר אישור נוסף שהוגדר במערכת."

Fidelity מדגישה בדיוק את הצורך לקבוע את אסטרטגיית הכניסה והיציאה לפני שמבצעים את העסקה, כדי להפחית החלטות ספונטניות בזמן תנודתיות.

וזה גם מאפשר לי לעשות דבר חשוב מאוד:

לבדוק בדיעבד אם הייתי עקבי.

אם התנאי לכניסה מוגדר, אני יכול לקחת 100 עסקאות ולשאול:

מה קרה כאשר התנאי התקיים?

אם התנאי הוא "אני מרגיש שהשוק יעלה", אי אפשר לבדוק אותו בצורה אמינה.

4. מה מבטל את העסקה?

זו שאלה שלדעתי סוחרים צריכים לשאול לפני הכניסה, ולא כאשר הם כבר נמצאים בהפסד.

אני רוצה לדעת:

מה צריך לקרות כדי שאודה שההנחה שלי הייתה שגויה?

זה יכול להיות:

• שבירת רמה קריטית
• שינוי במומנטום
• שינוי בקורלציה
• שינוי ב-Spread
• הגעה לנקודת סיכון שהוגדרה מראש
• שינוי בתנאי השוק
• או פשוט חלוף הזמן ללא התפתחות שאותה ציפיתי לראות.

הנקודה המרכזית היא שהיציאה אינה צריכה להיות ויכוח עם השוק.

אם העסקה נבנתה על הנחה מסוימת וההנחה התבטלה, העסקה כבר אינה אותה עסקה.

Fidelity ממליצה להגדיר מראש מתי חותכים הפסד ומתי ממשיכים להחזיק, ולא לקבל החלטה ספונטנית בעקבות תנודתיות זמנית.

וזה מתחבר ישירות לאחד הכללים החוזרים במסמך 50 הכללים: סוחרים רבים אינם מגדירים את הסיכון מראש, מוסיפים לפוזיציה מפסידה או מתקשים לקחת הפסד קטן.

5. היכן נמצא הסיכון?

זו אינה רק השאלה:

"איפה הסטופ?"

השאלה המקצועית היא:

"באיזה מחיר או מצב שוק אני יודע שההנחה שלי כבר אינה תקפה וכמה כסף זה עולה לי?"

צריך לחבר בין שלושה דברים:

מקום הסיכון – מרחק הסיכון – גודל הפוזיציה.

לדוגמה: אם המרחק לנקודת הביטול גדול, אני לא יכול להתייחס אליו כאילו הוא קטן.

לכן גודל הפוזיציה צריך להשתנות בהתאם לסיכון.

CME מדגישה את הקשר בין נקודת הסיכון, גודל הפוזיציה והסכום שהסוחר מוכן לסכן.

ופה יש עיקרון שאני מדגיש במיוחד:

אני לא בוחר את גודל הפוזיציה ואז בודק כמה אני מסכן. אני מגדיר את הסיכון ואז קובע את גודל הפוזיציה.

זה הבדל מהותי.

6. כיצד אני מנהל את הפוזיציה?

כניסה טובה אינה סוף תהליך קבלת ההחלטות.

ברגע שנכנסתי לעסקה, אני צריך לדעת:

• האם אני נשאר עם אותו סיכון?
• האם מותר לי להקטין פוזיציה?
• האם מותר לי להוסיף?
• באיזה תנאי?
• האם אני מזיז את נקודת ההגנה?
• האם אני מממש חלק?
• האם אני מאפשר לרווח להתפתח?
• האם שינוי בתנאי השוק מחייב פעולה?

ופה אני רוצה להכניס הבחנה חשובה:

ניהול פוזיציה ≠ התערבות בלתי פוסקת.

סוחר יכול להרוס עסקה טובה דווקא בגלל שהוא מנהל אותה יותר מדי.

אם כל תנודה קטנה גורמת לי להזיז stop, לממש, להיכנס מחדש ולהגדיל או להקטין, למעשה אין לי תוכנית – אני מגיב לרעש.

לכן אני רוצה להגדיר מראש:

איזה שינוי מצדיק פעולה ואיזה שינוי הוא פשוט תנודתיות רגילה. לכל לחיצה על העכבר צריכה להיות סיבה אמיתית חזקה. אני תמיד שואל את עצמי לפני כל לחיצה: "אם לא הייתי עכשיו בתוך עסקה, האם הייתי לוחץ על העכבר? (ולא משנה מה הכוונה בלחיצה)

זה מתחבר היטב לסקירת 50 הכללים, שבה חוזרות האזהרות מפני מסחר יתר, שינוי החלטות בגלל רגשות וחוסר יכולת להישאר עם עסקאות מוצלחות.

7. כיצד אני יוצא ברווח?

זו שאלה הרבה יותר מורכבת מ:

"איפה לקחת Take Profit?"

אני צריך לדעת למה אני יוצא.

יש כמה אפשרויות עקרוניות:

יעד מחיר — הגעתי לרמה שהוגדרה מראש.

יעד מבוסס מבנה — המבנה שהוביל אותי לעסקה השתנה.

יעד מבוסס תנודתיות — המחיר ביצע מהלך משמעותי ביחס לטווח הרגיל.

יעד מבוסס זמן — העסקה לא התפתחה בפרק הזמן שבו ציפיתי שתתפתח.

יציאה חלקית — אני מממש חלק ומשאיר חלק מהפוזיציה לתרחיש המשך.

Trailing / ניהול רווח — אני מאפשר לעסקה להמשיך כל עוד התנאי שמאפשר לי להישאר בה מתקיים.

Fidelity מציינת שיציאה יכולה להתבסס על יעדי מחיר, אחוזי רווח/הפסד, אינדיקטורים או ניתוח טכני כגון מגמה, תמיכה והתנגדות. היא גם מדגישה שתוכנית יציאה צריכה להיקבע עוד לפני הכניסה.

ופה אני רוצה להדגיש משהו חשוב:

אין כלל מחקרי אוניברסלי שקובע שכל עסקה חייבת להסתיים ב-2R, 3R או יעד קבוע אחר.

המספר צריך להיות חלק מהמערכת ולהיבדק על נתוני השיטה.

8. ומתי אני פשוט לא סוחר?

לדעתי זו אחת השאלות החשובות ביותר בכל תוכנית מסחר.

רוב הסוחרים שואלים:

"מתי אני נכנס?"

סוחר מקצועי צריך לשאול גם:

"מתי אסור לי להיכנס?"

אני יכול להגדיר מראש מצבים שבהם אין עסקה:

• אין את התנאי שלי;
• יחס הסיכון/הזדמנות אינו מתאים;
• התנודתיות חריגה ביחס למערכת שלי;
• הנזילות אינה מספקת;
• השוק נמצא במצב שאינו מתאים לאסטרטגיה;
• יש אירוע משמעותי שמבטל את תנאי העבודה שלי;
• כבר הגעתי למגבלת ההפסד היומית שלי;
• ביצעתי את מספר העסקאות המקסימלי שתכננתי;
• אני נמצא במצב רגשי שבו אני יודע שאיני מסוגל לבצע את התוכנית;
• או שאני פשוט לא מבין את מה שהשוק עושה.

והמשפט האחרון חשוב במיוחד:

"אני לא יודע" הוא מצב לגיטימי לחלוטין עבור סוחר מקצועי.

CME מגדירה תוכנית מסחר כמסגרת הכוללת מטרה, מתודולוגיה, ניהול סיכונים, אסטרטגיות ויומן מסחר.

גם Fidelity מציגה תוכנית מסחר ככלי להגדרת מטרות, בדיקת רעיונות ושמירה על עקביות בתהליך.

TradeStation הולכת צעד נוסף ומפרידה בין תוכנית עסקית כוללת לבין "Market Opportunity Plan" קצר שנבנה לפני ביצוע עסקה ומטרתו לצמצם הטיה כיוונית ולשפר את ההיצמדות לאסטרטגיה.

וזה בדיוק אחד הדברים שאני חוזר עליהם שוב ושוב:

אם לא החלטתי מראש מה אני עושה כאשר השוק מתנהג בניגוד אליי, אני לא באמת מנהל את העסקה. העסקה מנהלת אותי.

דיבר שלישי:

לא לסחור יותר מדי

זה אחד הממצאים החזקים והעקביים ביותר בספרות.

Barber ו-Odean בדקו 66,465 משקי בית ומצאו שהמשקיעים שסחרו הכי הרבה השיגו תשואה שנתית של 11.4%, לעומת 17.9% לתשואת השוק בתקופת המחקר. החוקרים קשרו את רמת המסחר הגבוהה, בין היתר, לביטחון־יתר.

Odean הגיע למסקנה דומה במחקרו Do Investors Trade Too Much? שפורסם ב-American Economic Review.

לכן:

לא חייבים להיות בשוק כדי להיות סוחר.

היכולת המקצועית היא לדעת גם מתי לא לעשות דבר.

אני לא סוחר רק כדי להיות בפוזיציה

אחת התובנות החזקות ביותר בספרות המחקרית היא הקשר בין מסחר יתר לבין ביצועים חלשים יותר.

זו נקודה שאני רואה גם מניסיוני:

הצורך לעשות משהו הוא אחת הסיבות שסוחר עושה עסקאות שלא היה צריך לעשות.

במסמך הברוקרים שלי, "Overtrading" מופיע שוב ושוב, ככלל בפני עצמו וכסיבה המופיעה לצד חוסר תכנון, חוסר סבלנות, פוזיציות גדולות מדי ומסחר תכוף מדי.

CME עצמה מגדירה הימנעות ממסחר יתר כחלק מרכזי מניהול סיכונים.

לכן אחת המיומנויות החשובות ביותר שאני מלמד היא:

לדעת לחכות.

אין עסקה? לא סוחרים.

דיבר רביעי:

אל תבלבל ביטחון עצמי עם יכולת

זה אולי אחד השיעורים החשובים ביותר בפסיכולוגיית המסחר.

סוחר יכול לבצע כמה עסקאות מוצלחות ברצף ולפרש אותן כהוכחה לכך שהוא "הבין את השוק". המחקר מצביע על כך שביטחון־יתר יכול להוביל ליותר מסחר ולתוצאות גרועות יותר.

מחקרי day trading מחזקים את התמונה: במחקר שניתח סוחרי יום בטייוואן לאורך 1992–2006, התשואה המצטברת של סוחרי היום הייתה שלילית ורובם הפסידו; חלק מהסוחרים המשיכו לסחור גם לאחר ניסיון ממושך עם תוצאות שליליות.

כלל מקצועי:
אל תשאל "כמה אני טוב?", שאל "מה הנתונים שלי מוכיחים?"

אני לא מגדיל סיכון בגלל הצלחה, ולא בגלל הפסד

אחת המלכודות הגדולות ביותר במסחר היא השינוי בהתנהגות אחרי רצף תוצאות.

שלוש עסקאות מוצלחות עלולות לגרום לסוחר להרגיש שהוא "עלה על השיטה לנצח את השוק".

שלוש עסקאות מפסידות עלולות לגרום לו לרצות "להחזיר את הכסף".

בשני המקרים מדובר באותה טעות:

הרגש משנה את גודל הסיכון.

במסמך 50 הכללים מופיעה אזהרה ברורה: לאחר מספר עסקאות רווחיות סוחרים עלולים להפוך לאגרסיביים, לקחת "הימורים" ולהגדיל את החשיפה שלהם.

מן הצד השני, סוחרים עלולים להגדיל פוזיציות דווקא כאשר הם מפסידים, בתקווה להחזיר את ההפסד.

אני רוצה שהגודל של הפוזיציה ייקבע לפי תוכנית וסיכון, ולא לפי מצב הרוח שלי.

NinjaTrader מדגישה את אותו עיקרון: גודל הפוזיציה צריך להיות תוצאה של חישוב ולא תגובה רגשית, ומזהירה בין היתר מפני הגדלת גודל אחרי הפסדים.

דיבר חמישי:

אסור לתת להפסד לשנות את חוקי המשחק

אחת הטעויות ההתנהגותיות המתועדות ביותר היא הנטייה למכור נכסים מנצחים מהר מדי ולהחזיק בנכסים מפסידים זמן רב מדי — מה שמכונה Disposition Effect.

סקירת Barber ו-Odean מתארת זאת כאחד הדפוסים המרכזיים בהתנהגות המשקיעים.

המשמעות עבור סוחר היא פשוטה:

אם התנאי שבגללו נכנסת לעסקה התבטל, אין הצדקה להישאר בה רק משום שאינך רוצה להכיר בהפסד.

המחיר ששילמת אינו סיבה להישאר בעסקה.

אני לא מתווכח עם השוק

אחת הטעויות הקשות ביותר לסוחר היא להתאהב בדעה שלו.

"אני בטוח שהשוק יעלה."

"הוא כבר ירד מספיק."

"זה חייב לחזור."

"זה רק תיקון."

אלה אינם נימוקים למסחר. אלה משפטים שסוחר אומר לעצמו כאשר המציאות מתחילה לסתור את ההנחה המקורית שלו.

בסקירת 50 הכללים חוזרת שוב ושוב האזהרה מפני החזקה בעסקה מפסידה, מסחר נגד המגמה והיצמדות לדעה כאשר המחיר כבר מראה משהו אחר.

גם המחקר ההתנהגותי על משקיעים מתעד את הנטייה להחזיק הפסדים זמן רב מדי ולממש רווחים מהר מדי, תופעה המכונה Disposition Effect.

לכן מבחינתי:

הדעה שלי היא השערה. המחיר הוא המידע שאני חייב להקשיב לו.

אני לא נותן להפסדים קטנים להפוך לגדולים

זה אולי אחד המשפטים הפשוטים ביותר במסחר, וגם אחד הקשים ביותר לביצוע.

Cut losses short, Let profits run.

משפט שקל לומר וקשה יותר לבצע.

המסמך של הברוקרים בגדולים בארה"ב מציין פעם אחר פעם את אותה בעיה: סוחרים אינם מוכנים לקחת הפסד קטן, מזיזים או אינם משתמשים ב-stop, מוסיפים לפוזיציה מפסידה ומקווים שהשוק יחזור.

גם CME מדגישה שלפני עסקה צריך לדעת היכן יוצאים ומהו הסיכון הכספי.

NinjaTrader מציגה הגבלת הפסד ברמת העסקה וברמת החשבון כאמצעי להפחתת נזקי החלטות רגשיות ומסחר יתר.

אני לא רוצה שהסוחר שלי ישאל:

"מתי השוק יחזור?"

אני רוצה שהוא ישאל:

"האם הסיבה שבגללה נכנסתי עדיין קיימת?"

אם לא, אני יוצא.

** ברמת החשבון האישי שלי, אני ממקם STOP–LOSS תמיד ומבצע הגנות נוספות בעת ניהול העסקאות במידת הצורך. בנוסף, גם במערכת המסחר וגם ברמת החשבון אצל הברוקר, אני מגביל את ההפסד המקסימלי היומי ל- 4000$.

דיבר שישי:

קבלת החלטות חייבת להיות מבוססת על תהליך, לא על רגש של הרגע

המחקר ההתנהגותי מראה שמשקיעים מושפעים מאוד מתשואות עבר, תשומת לב מוגבלת, חוויות קודמות ותגובות רגשיות.

לכן סוחר מקצועי צריך להפוך את קבלת ההחלטות לתהליך חוזר:

1. מה התנאים שאני מחפש?
2. האם הם מתקיימים?
3. איפה אני טועה?
4. מה הסיכון?
5. מה תוכנית היציאה?
6. מה יגרום לי לא לבצע את העסקה?

CME עצמה מגדירה תוכנית מסחר הכוללת מטרה, מתודולוגיה, ניהול סיכונים, אסטרטגיות ויומן מסחר.

דבר נוסף,

עלויות הן חלק מהאסטרטגיה

עמלות, spread, slippage, מימון ומסים אינם "פרטים טכניים".

הם חלק מהמתמטיקה של השיטה.

Barber ו-Odean הראו כיצד פעילות מסחר גבוהה פוגעת בתשואה נטו, ו-Fama ו-French הדגישו את משמעות העלויות בהערכת ביצועים של ניהול אקטיבי.

לכן מערכת שנראית רווחית לפני עלויות אינה בהכרח מערכת רווחית.

המדד החשוב הוא Net Expectancy. כלומר, תוחלת חיובית לחשבון המסחר לאורך זמן.

סך הרווחים חייב להיות גבוה מסך ההפסדים.

דיבר שביעי:

אל תסכן את כל החשבון בגלל הזדמנות אחת

המחקר אינו נותן "מספר קסם" אוניברסלי כגון 1%, 2% או 5% לכל סוחר.

אבל העיקרון של הגבלת החשיפה לסיכון הוא אוניברסלי הרבה יותר מהמספר עצמו.

במיוחד במסחר בחוזים עתידיים, מינוף מאפשר לחשוף סכום נומינלי גדול יחסית להון. CME מדגישה שימוש בגודל חוזה מתאים כחלק מניהול הסיכון, כולל Micro Futures המאפשרים גמישות גדולה יותר בגודל החשיפה.

הכלל החשוב הוא:

גודל הפוזיציה צריך להיקבע לפי הסיכון שאתה מסוגל לשאת, לא לפי כמה כסף אתה רוצה להרוויח.

אני מתאים את גודל הפוזיציה לשוק ולחשבון

חוזה עתידי אינו "רק עוד נכס".

לכל חוזה יש תנודתיות, tick value, דרישות margin והתנהגות שונה.

CME מדגישה שצריך לבחור את החוזה בהתאם לפרופיל הסיכון ולגודל החשבון, משום שחוזים שונים יכולים לייצר תנודות כספיות שונות לחלוטין.

TradeStation מדגישה אצל סוחרי חוזים עתידיים את החשיבות של מספר החוזים, הסיכון לעסקה, סכום ההפסד המרבי ורמת הרווח המתוכננת.

ובמסחר ב-Spread יש עיקרון חשוב נוסף: מרווח ביטחונות נמוך יותר אינו אומר בהכרח שהסיכון נמוך יותר. הסיכון פשוט יכול לעבור מהכיוון של נכס יחיד ליחסים בין שני נכסים.

זו בדיוק הסיבה שאני מדגיש:

גודל פוזיציה הוא החלטת ניהול סיכונים, לא החלטת אגו.

** עם הזמן, ככל שתצבור ניסיון וביטחון, תוכל להגדיל את המינוף בכל עסקה באופן מדורג.

דיבר שמיני:

אני מודד את עצמי על סדרת עסקאות, לא על עסקה אחת

עסקה אחת אינה מוכיחה שיש לי יתרון.

גם עשר עסקאות אינן בהכרח מספיקות.

אני רוצה לדעת מה קורה כאשר אני חוזר על אותו תהליך שוב ושוב למשך חודשים ובאופן עקבי ויציב.

אני בודק:

• מה שיעור העסקאות המוצלחות
• מהו הרווח הממוצע
• מהו ההפסד הממוצע
• מהי התוחלת
• מהו ה-drawdown
• באילו תנאי שוק אני מצליח יותר
• מתי אני טועה
• וכמה עולה לי לבצע את העסקאות.

NinjaTrader ממליצה לבדוק אסטרטגיות, לתעד עסקאות ולבחון את התוצאות כדי לזהות דפוסים ולשפר את המשמעת.

TradeStation מדגישה אף היא יומן מסחר, בחינה מחודשת של ביצועים והתאמת ניהול הסיכונים כאשר תנודתיות או גודל החשבון משתנים.

המחקר על ביצועי מנהלי השקעות ממחיש עד כמה קשה להפריד בין skill לבין luck כאשר מסתכלים על תוצאות, ללא בדיקה סטטיסטית מתאימה.

אני לא שואל אם העסקה האחרונה הייתה טובה. אני שואל אם התהליך שלי עובד לאורך זמן ואת איכות ביצוע העסקה עפ"י תוכנית המסחר המנצחת שכתבתי מראש.

דיבר תשיעי:

אני לא מפסיק ללמוד אחרי שאני מתחיל לסחור

המסחר אינו מבחן שעוברים פעם אחת.

השוק משתנה.

קורלציות משתנות.

תנודתיות משתנה.

התנהגות הסוחרים משתנה.

ומה שעבד בתנאי שוק מסוימים לא בהכרח יעבוד באותה צורה בתנאים אחרים.

לכן מבחינתי תהליך הלמידה מורכב משלושה שלבים:

לימוד – תרגול – מדידה – שיפור.

CME משלבת בהכשרה שלה לימוד, סימולציה, תרגול וסקירת תוצאות העסקאות.

NinjaTrader ממליצה גם היא להשתמש בבדיקות היסטוריות ובסימולציה לפני מעבר למסחר בכסף אמיתי.

ואני חוזר על אותו רעיון עם הסוחרים שלי:

העסקה שהסתיימה היא חומר הלימוד לעסקה הבאה. ללא תיעוד, חקירה ומשוב, הסיכוי ללמוד ולהתמקצע נמוך.

** לכן, אני מבקש מכל סוחר שאני מלווה ברמה האישית, לשלוח אלי יום יום את תיעוד העסקאות שביצע על מנת שאתן לו משוב מדויק לכל עסקה ועסקה. רק כך מגיעים לתוצאות ולרווחים במסחר.

דיבר עשירי:

אני בונה מערכת שמתאימה לי, ולא מנסה להיות מישהו אחר

זו נקודה שלדעתי לא מקבלת מספיק תשומת לב.

אין "סוחר מושלם" אחד.

יש סוחר שמתאים לעצמו שיטה, סיכון, שוק, קצב עבודה וסגנון קבלת החלטות שהוא מסוגל לבצע בעקביות.

CME מדגישה בתוכנית המסחר שלה שגם ההיכרות של הסוחר עם עצמו, סגנון המסחר שלו וסבילות הסיכון שלו חשובות כמו ההיכרות עם המוצר עצמו.

זו גם אחת הסיבות שאני לא מאמין בהעתקה עיוורת של עסקאות.

אני רוצה שהתלמיד שלי יבין:

למה הוא נכנס.

למה הוא יוצא.

כמה הוא מסכן.

מה הוא עושה כאשר השוק "מפתיע" אותו.

המטרה אינה להפוך אותו למישהו שמעתיק אותי.

המטרה היא להפוך אותו לסוחר שיודע לקבל החלטה מקצועית בעצמו.

דבר נוסף,

משמעת היא היכולת לבצע את התהליך גם כשאין ודאות

זו אולי הדיבר שמאחדת את כל האחרות.

• השוק אינו חייב לך שום דבר. הוא לא מכיר אותך ואינו יודע על בסיס מה אתה מקבל החלטות.
• אינך חייב להחזיר הפסד היום. מחר יום חדש ולחשבון המסחר אין שום משמעות מתי תרוויח את מה שהפסדת היום.
• אינך חייב להגדיל פוזיציה אחרי רווח. ובמיוחד אין להוסיף מינוף לעסקה מפסידה.
• ואינך חייב לסחור בכל יום. זכור, שאתה קודם כל בו אדם. מטרת המסחר לשרת אותך ולא להיות משועבד לשוק. יש ימים שאתה לא יכול לסחור מסיבות אישיות, משפחתיות ולא יקרה כלום אם לא תסחור בכל יום.

המחקרים על משקיעים וסוחרי יום מציירים תמונה שבה ההתנהגות האנושית — מסחר יתר, ביטחון־יתר, הטיית disposition, השפעת ביצועים קודמים והמשך פעילות למרות הפסדים — פוגעת שוב ושוב בתוצאות.

לכן משמעת מקצועית אינה "כוח רצון".

היא מערכת כללים שמונעת ממך לקבל החלטה גרועה בזמן שאתה תחת לחץ.

ומה אומרים הברוקרים הגדולים?

כאשר אני משווה את 50 הכללים שבמסמך שלי לחומרי ההדרכה הרשמיים של חברות מסחר וברוקרים גדולים בארה"ב, אני מוצא חפיפה יוצאת דופן.

Fidelity

Fidelity מדגישה את בניית תוכנית המסחר, הגדרת מטרות, בדיקת רעיונות ושמירה על תהליך שמאפשר לסוחר להישאר במסלול.

Charles Schwab

Schwab מציגה תהליך מסחר הכולל ניתוח השוק, סינון הזדמנויות, הערכת סיכונים, ביצוע העסקה והערכת התוצאות.

TradeStation

TradeStation מדגישה לפני העסקה את גודל הפוזיציה, הסיכון, ההפסד המרבי ורמת הרווח, ובחומר שלה על Spread היא מדגישה במיוחד position sizing, stops, נזילות, מעקב ותרגול בסימולציה.

NinjaTrader

NinjaTrader מדגישה תוכנית מסחר עם כללי כניסה ויציאה, מבנה ניהול סיכונים, מדדי הצלחה כמותיים ולוח זמנים שבו סוחרים וגם שבו לא סוחרים. היא גם מדגישה בדיקות, יומן מסחר וניהול סיכון מובנה.

CME Group

CME, שאינה ברוקר אלא הבורסה המרכזית שבה נסחרים רבים מהחוזים העתידיים, מציבה את תוכנית המסחר וניהול הסיכונים במרכז ההכשרה שלה: Objective, Methodology, Risk Management, Trading Strategies ו-Trader Log.

ומה משותף לכל זה למה שאני מלמד?

כשאני מסתכל על כל התמונה, המחקרים האקדמיים, חומרי ההדרכה של גופי המסחר הגדולים, סקירת 50 הכללים והניסיון

שלי כסוחר וכמדריך, אני רואה שוב ושוב את אותם עקרונות.

• תוכנית לפני פעולה.
• סיכון לפני רווח.
• משמעת לפני רגש.
• נתונים לפני תחושות.
• הפסד קטן לפני הפסד גדול.
• סבלנות לפני מסחר יתר.
• מדידה לפני מסקנות.
• למידה לפני הגדלת סיכון.

וזה בדיוק המקום שבו נמצאים הדברים שאני חוזר עליהם שוב ושוב במסגרת ההכשרות שלי ובשיטת 3D TRADING.

אני מלמד את הסוחר לא להסתכל רק על השאלה:

"לאן השוק הולך?"

אלא על התמונה הרחבה יותר:

• מה התנאים בשוק?
• מה היחסים בין השווקים?
• מה הקורלציות מספרות?
• מה קורה ב-Spread?
• איפה נמצאות הרמות החשובות?
• מהו הסיכון שלי?
• ומה אני עושה אם אני טועה?

הכלים יכולים להשתנות.

האסטרטגיה יכולה להשתנות.

השוק יכול להשתנות.

אבל הסוחר חייב להישאר נאמן לעקרונות שמגנים עליו.

הדבר החשוב ביותר שלמדתי

אם יש דבר אחד שאני רוצה שכל סוחר ייקח מהמאמר הזה, הוא אינו "איך להרוויח יותר".

הוא הרבה יותר בסיסי:

ללמוד איך לא להפסיד בצורה שתוציא אותך מהמשחק.

במסמך 50 הכללים שלי כתבתי את אותה מסקנה בצורה ברורה: סוחר מקצועי צריך לעבוד לפי תוכנית מוגדרת מראש, תוכנית שנבחנה ושיש לה תוחלת חיובית, ושמתאימה גם לאופי שלו. הסיכום שם מדגיש במיוחד את המשמעת, השליטה המנטלית והיכולת לעצור הפסדים במהירות.

וזו מבחינתי כל התורה על רגל אחת:

לא לחפש לעשות הרבה כסף מהר.

לחפש לקבל החלטות נכונות שוב ושוב.

כאשר יש לך שיטה בעלת יתרון אמיתי, ניהול סיכונים, משמעת, סבלנות, תיעוד ויכולת ללמוד מהתוצאות, אתה נותן ליתרון שלך את הסיכוי לעבוד לאורך זמן.

וזה בדיוק מה שאני רוצה ללמד כל סוחר שמצטרף אליי:

• לא לחפש ודאות.
• לבנות יתרון.
• לנהל את הסיכון.
• ולבצע את התוכנית בעקביות.

כי בסופו של דבר, השוק אינו חייב לי שום דבר.

העבודה שלי היא להיות מוכן כאשר ההזדמנות מגיעה, ולשמור על ההון שלי עד שהיא מגיעה.

מקורות מרכזיים

המאמר מבוסס על שילוב של מחקרים אקדמיים מרכזיים בתחום התנהגות המשקיעים והמסחר, יחד עם חומרי הדרכה רשמיים של Fidelity, Charles Schwab, TradeStation, NinjaTrader ו-CME Group, וכן על מסמך Top 50 Futures Trading Rules שהוכן במסגרת Geva International Trading.

מחקר מרכזי: Barber & Odean, Trading Is Hazardous to Your Wealth, Journal of Finance,מחקר על 66,465 משקי בית והקשר בין מסחר תכוף לבין ביצועים.

מחקר מרכזי נוסף: Odean, Do Investors Trade Too Much?, American Economic Review,מחקר יסודי בנושא מסחר יתר.

Fidelity,תוכנית מסחר והגדרת מטרות ובדיקת רעיונות.

Charles Schwab,תהליך מסחר הכולל ניתוח, סינון הזדמנויות, הערכת סיכון, ביצוע והערכת תוצאות.

TradeStation,תוכנית מסחר, position sizing, stops, ניהול Spread, סימולציה ויומן מסחר.

NinjaTrader,תוכנית מסחר, בדיקות, יומן וניהול סיכונים.

CME Group,תוכנית מסחר, ניהול סיכונים, סימולציה ו-Trader Log.

הערה חשובה: אין מחקר אקדמי שקבע רשמית "10 דיברות" כאלה, ואין מקור רציני שמבטיח שהקפדה עליהם תוביל לרווחים. עשרת הדיברות כאן הם שילוב של דפוסים שחוזרים במחקרים, בחומרי ההדרכה המקצועיים ובמסמך 50 הכללים. בנוסף, לא הצגתי את FINRA כמקור, בהתאם לבקשה.

** צפה בהדרכות וידאו ובהקלטות של שידורים חיים בנושאים שבאמת עושים שינוי משמעותי לסוחרים המקצועיים בערוץ YouTube 

בברכה,
גבע גזית
סוחר פעיל בשוק החוזים העתידיים מאז 2005
התחלתי מאפס – והגעתי רחוק. בדיוק כמוך, רק עם שיטה שעובדת.

נ.ב. רוצה לקרוא על המסע האישי שלי – מאיש טיפול אלטרנטיבי עני לסוחר מצליח?
קרא את ספרי: "הסוחר האלטרנטיבי"
בוא לגלות איך הפכתי כל אתגר להצלחה פיננסית. [לחץ כאן להזמנת הספר]

** מסלול ייחודי ראשון מסוגו בארץ (אפשר להגיד גם בעולם) להכשרת סוחרים בשוק החוזים העתידיים, יצא לדרך!
אני מזמין אותך לקחת בו חלק, העתיד נמצא כבר כאן!  לפרטים לחץ כאן

מאמרים נוספים – לחץ כאן.