"ההצלחה תלויה בסיכונים שאתה לוקח. ההישרדות תלויה בסיכונים שמהם אתה נמנע"

מאת: גבע גזית – סוחר פעיל בשוק ההון ובחוזים עתידיים

(מאמר למתקדמים)

מהם הסיכונים שיש במסחר בשוק ההון במיוחד למי שסוחר בחוזים עתידיים ואיך אפשר להימנע מסיכונים בדרך שתניב את הרווחים הגבוהים ביותר?

הנה תשובה מחולקת לשלושה חלקים:

1.      מחקרים עדכניים ומעמיקים שתומכים בטענה על “לקיחת סיכונים = הצלחה.

הימנעות מסיכוני השמדה = הישרדות”.

2.      פירוט הסיכונים הייחודיים במסחר בחוזים עתידיים.

3.      תכנית פעולה פרקטית, צעד-אחר-צעד, להפחתת סיכונים תוך מקסום תשואה.

1. מחקרים תומכים בחירה מייצגת ועדכנית

1.    קריטריון קלי וצמיחה ארוכת טווח

סקירה יישומית מראה שקלי (או קלי חלקי) ממקסם צמיחת הון במדידה ארוכת טווח – אך חשוף ל־risk of ruin אם משתמשים במינון מלא; לכן נדרש scaling זהיר “Fractional) "Kelly ).

מה זה Kelly Criterion (קריטריון קלי)?

Kelly Criterion הוא נוסחה מתמטית שנועדה לקבוע את הגודל האופטימלי של פוזיציה כדי למקסם את צמיחת ההון בטווח הארוך, כאשר יש לך Edge (יתרון סטטיסטי) ידוע.

המשמעות:

אם תשתמש ב־Kelly מלא, אתה מגדיל את קצב הצמיחה הממוצע של ההון שלך, אבל גם חווה תנודתיות (volatility) גבוהה מאוד.

Kelly מלא לא סובל טעויות — אם תעריך את ה־Edge שלך גבוה מדי או שהשוק ישתנה, אתה יכול להפסיד בגדול.

מה זה Fractional Kelly (קלי חלקי)?

Fractional Kelly = שימוש באחוז מסוים מהחישוב של קלי (למשל 50% Kelly או 25% Kelly).

הרעיון הוא להקטין את גודל הפוזיציה ביחס למה שקלי מלא מציע.

היתרון: מקטין תנודתיות, Drawdown (ירידות הון) וסיכון להשמדה (risk of ruin), תוך שמירה על חלק גדול מהתשואה האופטימלית.

איך מחשבים בפועל Fractional Kelly במסחר?

נניח שבנית סטטיסטיקה לעסקאות שלך:

אחוז הצלחה (W) = 55%

יחס רווח/הפסד ממוצע (R) = 1.8 (כלומר הרווח גדול פי 1.8 מההפסד)

הנוסחה של Kelly:

למה זה קריטי במסחר בחוזים עתידיים?

·         חוזים עתידיים ממונפים מאוד — תנודה קטנה נגדך יכולה למחוק אחוזים גדולים מהחשבון.

·         שגיאות בהערכת Edge קורות גם לסוחרים הטובים ביותר — קלי מלא יעניש אותך על טעות קטנה.

·         Fractional Kelly מאפשר לגדול בצורה יציבה, לשמור על “תחמושת” גם אחרי רצף הפסדים, ולהימנע מהסיכון הכי גדול: הפסד מוחלט.

המלצה מעשית

·         התחל ב־25%–50% קלי, במיוחד אם הנתונים שלך מבוססים על backtest או תקופה קצרה.

·         בצע התאמות חודשיות לפי ביצועים בפועל (ולא רק חישוב תיאורטי).

·         שלב את זה עם Volatility Targeting – כלומר תעדכן את גודל העסקה גם לפי תנודתיות השוק הנוכחית.

2.    Target-Vol / ניהול חשיפה לפי תנודתיות

מחקר רב־נכסי מצא שניהול חשיפה ליעד תנודתיות משפר יחס תשואה-סיכון ומקטין “זנב שמאלי” (אירועי קיצון) — עוזר “להישרדות” על ידי הורדת מינוף כשוולאטיליות עולה. עדכונים מ-2024 מחזקים את הממצאים.

3.    כללי סטופ־לוס – יעילות תלויה במשטר השוק

הרעיון: Stop-loss אינו “קסם” אוניברסלי. התועלת שלו ניכרת במיוחד כשקיימת קורלציה סדרתית (returns עם מומנטום/התמשכות) או משטרי תנודתיות (regimes של וולאטיליות) – הוא מפחית זנבות שליליים ו־max drawdown, אבל עלול לפגוע בתשואה בסביבות ממוצעות/חוזרות לממוצע.

מחקרים מראים:

• במחקרי סימולציה ונתונים אמפיריים נרשמת הפחתה מובהקת של הפסדים קיצוניים (fat tails) תחת כללי stop מותאמים מצב, אך אין כלל אופטימלי יחיד לכל שוק/פרק זמן.

• ספציפית, למומנטום: כלל stop פשוט (למשל 10%) צמצם “קריסות מומנטום” ושיפר Sharpe לאורך ההיסטוריה.

יישום פרקטי (חוזים עתידיים):

·         התאמה למשטר תנודתיות: גזור מרחק stop לפי ATR (למשל 1.5–3×ATR). כאשר ה-ATR/vol גבוה—הרחב stop וצמצם גודל פוזיציה; כשה-ATR נמוך—הפוך.

·         תנאי הפעלה דינמיים: הפעל Trailing stop רק כשיש עדות למומנטום (למשל slope חיובי על ממוצע נע/RSI מעבר לסף); במצבי mean-reversion שקול יותר להשתמש ב-time stop/target יציאה ולא בסטופ הדוק.

·         בדיקת רגישות: בכל נכס בצע backtest מותנה־משטר (vol high/low; trending/ranging), ובחן פגיעה/תועלת ב-MAR ו-max DD.

·         לוגיקה אחת לכל הערוצים: אם אתה סוחר גם דיסקרציוני וגם אלגוריתמי—הצמד את כללי הסטופ לאותם פרמטרים (ATR/vol regime), כדי להימנע מקונפליקטים בהחלטות.

·         אל תזיז ידני: הזזת stop לאחר הכניסה רק לכיוון הקטנת הסיכון (never widen).

4.    "מסחר מסוכן לעושר" – “Trading is Hazardous to Your Wealth”

משקיעים פרטיים פעילים מדי ובטוחים מדי מפגרים בביצועים; מחקר רחב על 66,465 חשבונות הראה שהקבוצה הסוחרת ביותר הרוויחה ~11.4% כשמדד נתן ~17.9%- פער שמיוחס בין השאר לביטחון יתר ועלויות.

יישום פרקטי:

·         תקרה לתחלופה (Turnover Cap): קבע מקסימום עסקאות/יום או %נפח/יום. דוגמה: לא יותר מ-3 סט־אפים יומיים ולא יותר מ-1 round-turn לכל 500k נזילות סחירה בנכס.

·         צ’ק־ליסט לפני טריגר: אות, הקשר (קורלציות/חדשות), סיכון (R), ומיקום הסטופ/יעד. אם סעיף אחד חסר—אין עסקה.

·         יומן סודי של טעויות: תעד Overtrading/ FOMO / הזזת סטופ. בצע סקירת שבוע וסמן “ניסיונות חוזרים”.

·         מדד משמעת: אחוז עסקאות שעמדו בתוכנית (Plan-Adherence%). מתחת ל-85%? מקטינים גודל.

·         סינון סביבות מסוכנות להתנהגות: הימנע ממסחר בזמן פרסום מאקרו אם הא_edge שלך לא תלוי בכך.

5.    מינוף והישרדות

לקחי LTCM והספרות הרגולטורית: מינוף עודף מגדיל את הסיכון להשמדה מערכתית ואישית; מגבלות מינוף וניהול מרווחים הם תנאי להישרדות.

·         מינוף ומרווח תחזוקה (Maintenance Margin)

o        מהו? שימוש בהון שאול גדול מדי ביחס להון העצמי.

o        סיכון: עלייה קטנה במחיר עלולה למחוק את כל החשבון.

o        פתרון:

§         שמירה על מינוף מתון: לא להשתמש ביותר מ־3–5% מההון כמרווח לעסקה.

איך ליישם: בעת פתיחת עסקה על חוזה ES, חשב מראש מהי דרישת הביטחונות ואל תחרוג מיחס קבוע שהגדרת מראש (למשל לא יותר מחוזה אחד לכל 20,000$ הון).

2. הסיכונים הייחודיים במסחר בחוזים עתידיים

·         סיכון “Gap/Limit-Up/Down” ונזילות – פתיחות עם גאפ, שעות דלילות, והקפאות מסחר מקשות על יציאה.

·         סיכון גלגול (Roll) ועקום החוזים – Contango/Backwardation משפיעים על roll yield   שגיאות גלגול מכלות תשואה.

·         סיכון בסיס (Basis) ו– Delivery/CTD   פער בין חוזה לנכס-הבסיס, במיוחד באג”ח/סחורות; בבסיס אגרות חוב הסיכון מוכר ומנוטר ע”י רגולטור.

·         סיכון קורלציות/התפרקות קשרים –  “קורלציות בורחות” במצבי לחץ ומגדילות Drawdown  בספרדים. (רלוונטי במיוחד למסחר קורלציות/SPREAD).

·         סיכון ביצוע וסליפג’ – שווקים מהירים, החלקות, חריגות מ-STOP.

·         סיכוני רגולציה/תפעול – חשיפות להשעיות, שינויי כללים, וכשלים אצל ברוקרים/בורסה.

·         סיכוני הונאה/חוסר כשירות אצל גופים לא רשומים – חשוב לבדוק רישום/חברות NFA/CFTC .

3. מה עושים בפועל – מתווה פרקטי להימנע מסיכוני-השמדה ולמקסם רווחיות

המסגרת המנטלית:

“להעז היכן שיש Edge מדיד – ולהימנע באופן אקטיבי מכל מה שמגדיל סיכוי להשמדה.”

1.    קבעים “תקציב הפסד” יומי/שבועי ו-Max Drawdown לחשבון

כלל עבודה: הפסד יומי מותר ≤ 0.5%–1.0% מההון; עצירת מסחר ביום שעבר את הסף. זה מונע מינוף נקמני/התבדרות.

מיישר קו עם ממצאי Target-Vol: כשמדדים “בוערים” — מצמצמים גודל.

2.    מגדירים גודל פוזיציה בשיטה מדורגתKelly  חלקי

מחשבים Edge והוולאטיליות של ה-setup; מיישמים 0.25–0.5 קלי (לעולם לא 1.0) כדי לאזן בין צמיחה להישרדות.

בפועל: קובעים Value at Risk לפוזיציה (למשל 0.25% הון) ומתרגמים לחוזים בהתאם ל-ATR/סטיית-תקן.

3.     Volatility Targeting יומי

יעד תנודתיות לחשבון (למשל 10% שנתי ≈ 0.63% יומי). אם סטיית-התקן המחושבת ב-20 הימים האחרונים עולה — מורידים מינוף כך ש-σ_תיק≈יעד.

4.     Stop-Loss "חכם" לפי משטר שוק

בטרנד/מומנטום: trailing-stop מבוסס ATR עובד טוב יותר; בטווחי דשדוש – יעד/יציאה בזמן.

ודאו מיקום stop מחוץ לרעש (ATRx2-1.5) וחובה לבדוק החלקות בשעות דלילות.

5.    ניהול גלגול (Roll) מובנה

לוח גלגולים קבוע מראש ימים לפני פקיעה עם בדיקת roll yield  והימנעות מפוזיציות “שורפות” בקונטנגו עמוק (למשל בסחורות מסוימות).

6.    הפחתת סיכון-בסיס בספרדים

ב- SPREAD העדיפו חוזים בעלי מתאם גבוה ומאפייני נזילות דומים. עקבו אחרי סטיית-הבסיס בזמן אמת, והגבילו גודל בפוזיציות שבהן ל CTD/Delivery –יש משקל.

7.    "ברבל" (Barbell Strategy) של קורלציות בהתאם ל-3D TRADING

שלבו ספרדים/קורלציות בעלי תנודתיות נמוכה יחסית (אג”ח/מדדים) לצד עסקאות Directional  קטנות-משקל – פוזיציות קטנות עם סיכון גבוה, כדי לייצר פרופיל רווח/סיכון טוב יותר.

8.    רוטינת Pre-Trade מחייבת

צ’ק-ליסט: תנודתיות, נזילות, שעות דוחות/מאקרו, מרווחי ביטחונות, חדשות רגולטוריות רלוונטיות, ועומק ספר הפקודות. אל תפתחו עסקה אם סעיף אחד אדום.

9.    בקרות ביצוע וסליפג’

שימוש בlimit-or-cancel – הימנעות ממסחר בתקופות book דליל (לילה/rollover), ובדיקה אמפירית של החלקות לכל טיקר ושעת-יום לפני קביעת stops/targets .

10.  “ניקיון חשבון” ומדיניות משיכת רווחים

משיכת חלק מהרווחים מעל סף (say every +5R או +5%) והחזקתם מחוץ לחשבון הסיכון — מורידה סיכון שמירה במקרה של תקלה/ברוקר. רגולטורים מדגישים שקיפות ו-KYC; עבדו עם גופים רשומים בלבד.

11.  Backtest → Walk-Forward → Pilot

כל שיטה עוברת: בדיקה היסטורית עם עלויות/סליפג’, Walk-Forward לא-חופף, ואז פיילוט קטן לפני סקייל-אפ. (מונע “סיכון דוגם” שמפרק חשבון בשלב היישום).

התאימו את גודל העסקה לתוצאות הפיילוט — לא לאופטימום של הבק-טסט.

12.  משמעת תפעולית: “עצור אחרי N הפסדים רצופים”

כלל פשוט: אחרי 3–4 הפסדים רצופים — הפסקה יזומה לאותו יום; זה מחלץ אתכם מנטיית “החזר הפסד” שמודגמת היטב אצל משקיעים פעילים.

שורה תחתונה

הצלחה: כרוכה בלקיחת סיכונים מחושבים כשיש Edge מדיד, עם sizing דינמי (Fractional-Kelly/Vol-Target).

הישרדות: תלויה בהימנעות מסיכונים שמגדילים את סיכוי ה- Ruin  מינוף עודף, חשיפה בלי סטופים/תקרות הפסד, גלגול רשלני, מסחר בשעות דלות, וברוקרים/מבנים לא מפוקחים.

המחקרים לעיל ממסמרים את העיקרון: לוקחים סיכון איכותי כשהסיכוי לצדך — ונמנעים באדיקות מכל מה שמגדיל את הסיכוי להשמדה.

במילים פשוטות:

אל תשים את כל הכסף בהימור חד־כיווני וממונף על שוק תנודתי.

בנה תיק שמורכב מ־עסקאות “שקטות” ובטוחות יותר (Spreads/קורלציות) שמגנות עליך, ולצידן עסקאות כיוון קטנות שיכולות להקפיץ את הרווח אם השוק הולך איתך.

** הקשיבו לפודקסט בנושא: סיכונים, סיכויים והצלחה במסחר בשוק ההון

בהצלחה,

גבע גזית
סוחר פעיל בשוק החוזים העתידיים מאז 2005
התחלתי מאפס – והגעתי רחוק. בדיוק כמוך, רק עם שיטה שעובדת.

נ.ב. רוצה לקרוא על המסע האישי שלי – מאיש טיפול אלטרנטיבי עני לסוחר מצליח?
קרא את ספרי: "הסוחר האלטרנטיבי"
בוא לגלות איך הפכתי כל אתגר להצלחה פיננסית. [לחץ כאן להזמנת הספר]

** מסלול ייחודי ראשון מסוגו בארץ (אפשר להגיד גם בעולם) להכשרת סוחרים בשוק החוזים העתידיים, יצא לדרך!
אני מזמין אותך לקחת בו חלק, העתיד נמצא כבר כאן!  לפרטים לחץ כאן

מאמרים נוספים – לחץ כאן.